מה בין גישור לבוררות? השוואה מעשית בין ההליכים

המגמה העולמית בעשורים האחרונים היא לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. גם בארץ ניכר שינוי, ותקנות סדר הדין האזרחי החדשות מחזקות את החלופות. שתי החלופות המרכזיות ליישוב סכסוך הן גישור (Mediation) ובוררות (Arbitration). ההבדלים ביניהם נעוצים בעיקר במהות ניהול ההליך - בוררות דומה במאפייניה לבית המשפט, בעוד הגישור מתרחק ממנו מרחק רב. המשותף לשני ההליכים הוא הוולונטריות: בשניהם נדרשת הסכמה כתנאי כניסה, וגם הסכמה על זהות הבורר/המגשר.

המסגרת הנורמטיבית: חוק הבוררות, תשכ"ח-1968; הצעת חוק הגישור, תש"ף-2019; ותקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993.

התנהלות

בוררות דומה להתנהלות מול שופט - הצדדים מביאים את הסכסוך לפתחו של הבורר על מנת שיכריע. ההליך אינו כפוף לדיני הראיות, אך המתכונת שיפוטית ופורמלית, וגורם אחד מכריע בסכסוך. בגישור לעומת זאת האווירה אינה פורמלית, למגשר אין סמכות להכריע, והוא משמש כמסייע, מלווה ומנווט את הצדדים להסכמה. הצדדים הם שקובעים את ההסדר.

חובת השתתפות

בהליך משפטי ובבוררות ההשתתפות היא חובה - מרגע שהוגש כתב תביעה או שהוסכם להעביר את ההליך לבוררות, אין דרך חזרה. בגישור, לעומת זאת, בכל שלב יכולים הצדדים להפסיק את התהליך.

תפקיד בעל התפקיד

הבורר הוא גורם מקובל על הצדדים המקיים הליך מעין-שיפוטי: לאחר שמיעת הצדדים ובחינת ראיות מתקבל פסק בוררות המחייב את הצדדים. המגשר הוא גורם מוסכם המקשיב לצדדים ובוחן איתם את הדברים. הצדדים מציעים פתרונות (וגם המגשר יכול להציע), והמגשר מלווה בקבלת החלטות להסדר. ההסדר הוא התוצר המשפטי המחייב.

פגישות נפרדות

בבוררות ובהליך שיפוטי (למעט מקרים מיוחדים של דיון במעמד צד אחד) אסור לבורר להיפגש בנפרד עם אחד הצדדים. בגישור, לעומת זאת, הפגישה הפרטית עם כל צד היא אבן דרך מרכזית - מטרתה לבנות תקשורת בונה ולבחון אינטרסים וצרכים לקידום הסכמות.

הכשרה של בעל התפקיד

חוק הבוררות אינו מגדיר דרישות הכשרה - כל אדם יכול לשמש כבורר בהסכמת הצדדים. תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח-2017, לעומת זאת, מחייבות הכשרה של קורס עיוני ומעשי של 60 שעות לפחות.

ערעור

על פסק בוררות ניתן לערער בתנאים מסוימים בלבד (טעות יסודית שתגרום לעיוות דין, או הסכמה מראש של הצדדים), וישנם מקרים סגורים בחוק שבהם ניתן לבטלו (סעיף 24 לחוק הבוררות). בגישור, לעומת זאת, הסטטיסטיקות מצביעות על אחוזי הצלחה גבוהים, ואין צורך בערעור - משהתקבל הסדר, הוא בהכרח מוסכם ומקוים על ידי הצדדים.