מה בין גישור לבוררות? עו"ד דנה בן חמו, מגשרת

עודכן ב: מאי 2

המגמה העולמית בעשורים האחרונים היא לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. בארץ בעשור האחרון ניכר השינוי, אך המהפכה שמחוללות התקנות החדשות בסדר הדין האזרחי מקבעות במסמרות את החלופות

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.



החלופות האלטרנטיביות ליישוב סכסוך כוללות בין היתר את הגישור (Mediation) או הבוררות (Arbitration). ההבדלים ביניהם נעוצים בעיקר במהות ניהול ההליך. בוררות בעלת סממנים דומים לבית המשפט, בעוד הגישור מתרחק ממנו מרחק עצום כמזרח ממערב. המשותף לשני ההליכים הוא וולונטריות ההליך. בשני המקרים נדרשת הסכמה כתנאי לכניסה ולהשתתפות בהליך, ואף הסכמה על זהות הבורר או המגשר.

המסגרת הנורמטיבית להתייחסות המאמר הינה חוק הבוררות[1], הצעת [2]חוק הגישור ו[3]תקנות בתי המשפט (גישור).

התנהלות - בוררות דומה להתנהלות מול שופט בבית המשפט בו מביאים הצדדים את הסכסוך לפתחו על מנת שיכריע ביניהם. בוררות אינה כפופה לדיני הראיות, אך המתכונת שיפוטית ופורמאלית. בשני ההליכים: בבית המשפט ובבוררות, גורם אחד מכריע בסכסוך והצדדים מחויבים לקבל הכרעתו ולפעול על פיה. לעומת זאת, בהליך הגישור האוירה לא פורמאלית. המגשר אינו בעל סמכות להכריע בסכסוך. למגשר תפקיד של מסייע, מוביל ומנווט את הצדדים להסכמה על פתרון. הצדדים הם שקובעים את ההסדר שכולל את ההסכמות שהגיעו אליהן.

חובת השתתפות - בהליך בוררות כמו גם בבית משפט ההשתתפות חובה. מרגע שהוגש כתב תביעה בבית המשפט, לצד השני אין ברירה אלא להגיש כתב הגנה. בבוררות מרגע שהצדדים הסכימו להעביר את ההליך לבוררות אין דרך חזרה, ההשתתפות הינה חובה. בגישור לעומתם, בכל שלב קיימת לצדדים האפשרות להפסיק את התהליך.

התפקיד – בורר הוא גורם מקובל על הצדדים המקיים הליך מעין שיפוטי: לאחר שמיעת הצדדים ובחינת ראיות מתקבל פסק בוררות (בדומה לפסק דין של שופט) המחייב את הצדדים. המגשר הוא גורם מוסכם המקשיב לצדדים, ובוחן יחד איתם את הדברים. הצדדים יציעו פתרונות, קיימת אפשרות שהמגשר יציע אף הוא פתרון. המגשר מלווה בקבלת החלטות להסדר שמהווה הכרעה של רצונות משותפים. ההסדר הוא התוצר המשפטי המחייב.

פגישות נפרדות - בבוררות כמו גם בהליך שיפוטי (אלא במקרים מיוחדים בדיונים במעמד צד אחד בבית המשפט), אסור לבורר להיפגש בנפרד עם אחד הצדדים. לעומת זאת, בגישור – אבן דרך המהווה את יסודות הגישור היא הפגישה הפרטית עם כל צד בנפרד. מטרת המגשר בפגישות לבנות תקשורת בונה ולבחון אינטרסים וצרכים לקידום הסכמות.

בעל הכשרה – הגדרה בחוק הבוררות קובעת כבורר מי "שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו", בהגדרה כללית זו אין נכללת הכשרה או השכלה כלשהי. קרי, כל אדם יכול לשמש כבורר. הגדרה בתקנות בתי המשפט[4] כוללת "הכשרה של קורס עיוני ומעשי בגישור של 60 שעות לפחות".

הליך ערעורי – בבוררות ישנה אפשרות לערער על פסק הבוררות בתנאים מסוימים בלבד (אם נפלה בפסק טעות יסודית שתגרום לעיוות דין, או אם הסכימו הצדדים שניתן יהיה לערער). ישנם מקרים בהם ניתן לבטל פסק בוררות על פי הרשימה הסגורה המוצגת בחוק[5]. בניגוד לזאת, הסטטיסטיקות בגישור מצביעות על אחוז גבוה של הצלחות, בעוד האפשרות לחזור לבית המשפט קיימת באופן תדיר. ככלל, אין צורך בהליך של ערעור כיוון שברגע שהתקבל הסדר הוא בהכרח מוסכם ומקוים על יד הצדדים.

[1]חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. (להלן: חוק הבוררות). [2]הצעת חוק הגישור, התש"ף-2019. [3]תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993. [4] תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח-2017. [5]סעיף 24 לחוק הבוררות..

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול